אז… עברנו. העלנו ארגז ארגז, חבילה חבילה, הרבה דברים השארנו בסטודיו הישן. היה מן צורך ברענון, בשינוי. וזו המילה שאולי מתארת בצורה הכי מדויקת את משכננו החדש, בואך בני ברק. וכאן אולי המקום להסביר למה באמת בני ברק? הרי כל בן אדם שני (אם לא ראשון) שתסביר לו איפה אתה יושב, יסתכל עליך כאילו נפלת מהירח ויבדוק האם הכל תקין אצלך. בני ברק? אתה בטוח? לא התכוונת לז'בוטינסקי ברמת גן? אולי בתל אביב? אבל מה אתה עושה בבני ברק? אז לכל התוהים, התשובה היא שבתל אביב מצאנו רק כוכים חשוכים ודלוחים לעומת האולם המהמם והעצום שגילינו כאן ומידותיו לכל המעוניין הן 30 מ' אורך על 10 מ' רוחב בגובה 5 מ' ללא עמודים ומתאים לכל סוג הפקה! (ובל נשכח את ההשגחה האלוהית 24X7..).
הציוד הועלה כולו ועמדנו והסתכלנו נרגשים על הסטודיו החדש שלנו: 
לא היה כל כך זמן לחגוג או אפילו לסדר את הבלאגן כי מייד התארגנו לפרוייקט שהיה חוויה חד פעמית מבחינת האתגרים והחוויות שעברנו בו והכוונה כאן היא לפרוייקט דנונה ארצי, שבו יצאנו לצלם ברחבי הארץ אנשים שרצו להופיע על גביעי דנונה. אבל על זה בפוסט אחר. אחרי שבועיים מרגשים ברחבי המדינה חזרנו, והפלא ופלא – הארגזים וכל הדברים עדיין עמדו באותו בלאגן. זה אומר רק דבר אחד. שיפוצים!
מתחילים שיפוצים:
צוות הסטודיו לקח החלטה לשפץ לבד ללא עזרת בעלי מיקצוע.
כפי שאריק (איינשטיין. איזה עוד אריק יש?) נוהג לומר – "הבוקר בא ולעבודה!". כל יום במהלך התקופה שבאה עלינו לטובה הגענו לסטודיו והופ. שמנו עלינו את החליפה של השיפוצניקים. הרמנו פטיש, לקחנו מסמר, פה צבענו קיר, שם שמנו קיר, פה קדחנו, שם סתמנו, פה סיידנו, שם דפקנו, פה שפכטל, שם בורג, פה לשים פרקט, שם לבנות משרד, היי, מאיה ושחר אפילו למדו מה זה ג'קסון. (ומי שלא יודע מה זה, מוזמן לסטודיו לקבל הסבר מפורט). ואיך אפשר לשכוח את ארוחות הפועלים המפורסמות? כל עוד לא אכלת שקשוקה נוטפת מיצים בתוך באגט מפוצץ בתוספת חמוצים מכלי פלסטיק וקינחת בכוס קולה קרה קרה, לא אכלת ארוחת פועלי בניין אמיתית.
חלק גדול מהשיפוץ היה תכנון ובניית הלימבו שהוא למעשה הקיר הלבן והמעוגל בסטודיו הגדול.
והאמת היא שנהנינו מכל רגע והכי כייף היה לראות איך כל יום המקום מקבל צורה של איך להגיד את זה? מקום. סטודיו מכובד לתפארת מדינת ישראל.
ובאמת אי אפשר בלי המון המון תודה לכל המשפחה, החברים הטובים והלקוחות שעזרו לנו להפוך את הסטודיו שלנו למה שהוא היום. זה הרבה בזכותכם. ועכשיו בואו תראו על מה כל הדיבורים..
מי שעוד לא בא – מוזמן. יש אחלה קפה.
איזה נסיך אתה מר ארביב היקר
ללא ספק הבלוג מושקע ונעים לקריאה
עלה והצלח ואם אתם רעבים אני כאן
תודה לך איש יקר
מי שלא יודע עומרי עובד איתי שף בחסד עליון ומעצב
מזון בצילומים
שלומי שלום ,
הצצתי בבלוג שלך כאשר סיירתי באתרים במטרה להקים בלוג עבורי .
שמי איתן ואני שף בעל שירותי קייטרינג קטנים ואיכותיים "בוטיק" .
כבר 20 שנה במקצוע יועץ לשטראוס בתחום הסלטים , מפתח מוצרי מזון והעיקר" מטיב לסת"
בהצלחה אני עבדתי עם מספר צלמים מעטים מצלמים מזון טוב
אשמח לשמוע ממך אולי לשתף פעולה .
בברכה
השף איתן קיזלר