את יום המשפחה השנה אני מקדיש לכל האימהות באשר הן. אל תבינו אותי לא נכון, זה לא שאני חושב שלאבות אין תרומה נכבדת לתא המשפחתי, אבל עדיין כשאני מעלה במוחי זכרונות מהילדות שלי אני רואה תמונה מאוד ברורה של אמא שלי כדומיננטית בטיפול בי ובאחים שלי.
גם היום בגילי המופלג:) כשאני חולה, היא הראשונה שמתייצבת עם סיר מרק עוף מבעבע על מפתן ביתנו, היא תהיה רגישה ותבחין בשיחת טלפון אחת אם אני מצוברח והיא תמיד הכי גאה בי כשהיא רואה צילום שלי בטלוויזיה.אין כמו אמא!
כאב לשלושה ילדים מקסימים וכבעל לאישה מופלאה, אני כיום יודע שלא משנה כמה אשקיע במשפחתי היקרה, אלך לסדנאות הורים, אקום באמצע הלילה לבני הקטן, אעשה לביתי הבכורה שיחות עידוד על אכזבות ראשונות, עדיין אישתו היא זו המחזיקה במושכות של עגלת המשפחה.
יש לה סבלנות אין קיץ לסיפורים שלהם, היא לוקחת אותם לחוגים, נמצאת איתם יום יום כשהם נחמדים וגם כשהם קצת פחות, חושבת כל הזמן איך להצמיח אותם וחווה את האימהות במלוא עוצמתה.
אז בשביל אימי היקרה ואשתי הנפלאה ובשביל כל האימהות כולן אני מקדיש את יום המשפחה לכן, כי עם יד הלב מגיע לכן!

Facebook

Twitter

Linkedin

Pinterest

email

אהבתם? שתפו!